תופעת השחיקה והדיכאון אצל רופאים

שחיקה היא תופעה נפוצה מאוד בתחום הרפואה, משום שמדובר במקצוע שדורש מעורבות רגשית גדולה ביותר. תופעת השחיקה מוכרת בעולם הרפואי ומתוארת באופן מפורט בספרות המקצועית. על פי הנתונים הקיימים, כ-42% מכלל הרופאים חווים שחיקה, ומהם 15% מאובחנים כסובלים מדיכאון. לפחות חצי מהמדווחים על שחיקה מבהירים שמדובר בתחושה מתמשכת לאורך זמן. לתופעה זו השלכות חמורות גם על הרופא וגם על המטופלים – אדם מדוכא מגיב לאט יותר, חסר תשוקה לעבודה וביצועיו יורדים, מה שבתחום הרפואה משפיע ישירות על מצבם של המטופלים. לאור זאת, הרופא חש שוב את חוסר היעילות שלו, ותחושת השחיקה רק הולכת ומחריפה.

תסמיני תופעת השחיקה והדיכאון

שחיקת רופאים באה לידי ביטוי בשלושה תסמינים עיקריים:

1. עייפות ותשישות.
2. התייחסות מכנית למטופלים.
3. תחושת כישלון וחוסר אמון עצמי.

הופעת תסמינים אלה דורשת התייחסות מידית. עם זאת, ניתן להבין את מנגנון הופעת הבעיה על פי השלבים השונים שעוברים הרופאים שסובלים ממנה. התהליך מונה שבע חוליות בשרשרת:

1. התלהבות מהעבודה המלווה בגישה אידיאליסטית (תחושת שליחות).
2. יצירת קשר אישי והזדהות גבוהה (מעבר למקובל) עם המטופלים.
3. הקשר גורם לרופא לבזבז אנרגיות ולהישחק במהלך העבודה, מכיוון שהוא משקיע דאגה אודות המטופלים ומוצא את עצמו במעגל קסמים שפוגע בתפקודו.
4. לאור ההתרחשות, הרופא מרגיש מאוכזב ומדוכא, נמנע מלשוחח או לתקשר עם המטופלים
5. נוצר מצב הפוך ממה שהתחיל את תגובת השרשרת – הרופא אדיש לגמרי
6. האדישות מתחילה להתבטא באיכות העבודה – אי הגעה בזמן, היעדרות, חיפוש אחר תירוצים לעזוב את מקום העבודה.
7. במידה ואפשרי – הרופא מתרכז יותר בעבודות מחקריות ונמנע לגמרי מעבודה עם מטופלים.

כיצד שחיקה באה לידי ביטוי בתחום פלסטי ופרה רפואי?

החדשות הטובות עבור העובדים בתחום הפרה רפואי הן שהרופאים הפלסטיים מבטאים את שביעות הרצון הגבוהה ביותר בענף זה והיקפי שחיקה שנמדדו אצלם נמוכים ביותר ודומים לנתונים אצל אורתופדיים ורופאי עיניים. יתכן שהסיבה לכך היא שתחום הפעילות הזה אינו עוסק במקרים מסכני חיים. מטרת הניתוחים הפלסטיים היא קודם כל שיפור איכות החיים של המטופלים, כאשר ביצוע מיומן ומקצועי של כל שלבי התהליכים בדרך כלל מבטיח הצלחה של כמעט 100%, כך ששביעות הרצון ההדדית. עם זאת זו אינה הוכחה לכך שרופאים פלסטיקאים חשים מוגנים יותר,  ויש לשים לב לאיתותים ראשונים:

1. ביקורתיות כלפי אנשים המגיעים לטפל בנגעים פיזיים בלבד (הם רדודים, לא רציניים, משועממים וכו').
2. חוסר רצון להגיע לקליניקה ולהעניק יחס אישי לכל מטופל.
3. חוסר עניין בתוצאות הניתוחים (אחרי שמתקבל המראה הסופי בסיום תקופת ההתאוששות).
4. רצון הולך וגובר לעסוק במקצוע.

שחיקה של רופא פלסטי היא בעייתית משום שהיא עשויה להתבטא בתוצאות לא טובות של הניתוח (גם כאשר אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד – מספיק כמה טיפולים כושלים על מנת לגרום לבעיות, תביעות רשלנות וכו').

התמודדות עם שחיקה

למרות שרופאים בכלל ורופאים פלסטיים בפרט, נמנעים מלדון בפומבי בבעיית השחיקה, ניתן לראות כיצד הם משתדלים להתמודד עם הבעיה. מנתחים מפורסמים ידאגו לעסוק במשימות שונות: גם להדריך, גם להעביר כנסים, גם לפקח על מנתחים מתלמדים. זאת לצד ראיונות לטלוויזיה, פעילות מחקרית, פעילות חברתית במסגרת האיגודים המקצועיים ועוד. ניתן לראות שכל הרופאים הידועים לא נחים על זרי הדפנה, ממשיכים ומתמקצעים כל הזמן, עוברים קורסים והשתלמויות, מיישמים שיטות ניתוחיות חדשות – על מנת לשמור על רמת סקרנות והתלהבות, תחושת סיפוק מההישגיות הכללית ומההבנה שההתפתחות האישית שלהם תורמת גם למטופליהם. לסיכום, גישה דינמית לעבודה ושאיפה לשיפור והתפתחות מתמידים מאפשרים למנוע את תחושת השחיקה מלכתחילה וליצור את הרופא המיומן והמתפקד ביותר.