פוטרת/התפטרת, יצאת לחופשת מחלה או חופשת לידה? דעו את זכויותיכם!

אחד החששות הגדולים של עובדים, בין אם הם זמניים או קבועים, הוא מה יעלה בגורלם במידה וייאלצו להפסיק לעבוד. האם הם יקבלו פיצויי פיטורין במקרה של סיום ההעסקה, איך יתמודדו עם מחלה ארוכה, או כיצד חופשת לידה תשפיע על הפן התעסוקתי.

פיצויי פיטורין

באופן כללי, פיצויי פיטורין בסיסיים מהווים משכורת חודשית אחת כפול מספר השנים שבמהלכן הוא עבד. עם זאת, בעשור האחרון חלו שינויים משמעותיים בתחום, וכיום הפיצויים לא משולמים עוד באופן בלעדי על ידי המעסיק, אלא מדובר בהפקדה נפרדת לביטוח הפנסיוני האישי של המועסק.

לפיכך, בסיום תקופת ההעסקה נדרש מהמעסיק להעניק אישור שחרור כספים לחברת הביטוח. התנאים היחידים שבהם יכול המעסיק לסרב להעביר אישור זה הוא במידה וסיום ההעסקה התרחש עקב התרשלות חמורה של העובד, פגיעה בזדון בטובת הקליניקה, פגיעה בלקוחות (מה שהביא לתביעות מצדם). בעת הצורך, עשויים מקרים מורכבים אלו להיות נדונים בבית הדין לענייני עבודה, ומומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני עבודה.

על פי חוק, החל מינואר 2017 כל מועסק מעל גיל 21 חייב בביטוח פנסיוני, שאליו יופרשו 18.5% ממשכורתו – כאשר 6% מנוכים מהעובד, והשאר – מהמעביד (6.5% – תגמולים, 6% – פיצויים). ניתן לבצע זאת במסגרת פתרונות פנסיה שונים: קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח מנהלים. במקרים ובמקומות עבודה מסוימים קיים הסדר מיטיב, שבמסגרתו ניתנים תנאי העסקה טובים יותר, וסכומי ההפרשות לקרנות או לקופות גדולים יותר.

פיטורים והתפטרות – מה ההבדל?

התנאים החלים על העובד והמעסיק די דומים גם במקרי פיטורין וגם במקרי התפטרות. הדקויות הן בחובות שיש לשני הצדדים האחד כלפי השני: במקרה של פיטורין, על המעסיק להודיע על כך מראש לעובד. עד תקופה של שנה – ההודעה המוקדמת הנדרשת היא יום אחד עבור כל חודש עבודה, ולאחר שנה – חודש מראש. במידה ולא ניתנה הודעה מראש, על המעביד לשלם לעובד המפוטר שכר של חודש. עובד עם ותק של שנה ומעלה מחויב בהודעה מוקדמת של חודש ימים. עובד עם ותק הנמוך משנה- מחויב ביום הודעה לכל חודש עבודה בששת החודשים הראשונים, וליומיים וחצי הודעה עבור כל חודש נוסף.

קרן השתלמות

אחד מהמרכיבים החשובים של זכויות עובד הינה קרן ההשתלמות. בין היתר, מכיוון שמדובר במוצר הפנסיוני היחיד לטווח הבינוני הנהנה מפטור למס. מדובר במוצר שאינו חובה, אך ניתן במסגרת הסכמים קיבוציים, הסדרים מיטיבים ברוב המקומות ניתן להעלות אותו לדיון שכר לאחר שנת עבודה ראשונה. מדובר בהפרשה חודשית מתוך שכר העובד.

המעביד מפריש 7.5% משכר העובד לטובת קרן שבתום 6 שנים של הפרשות העובד יכול לפדות את הכסף שנצבר בקופה מבלי לשלם עליו מס. זו הטבה מאוד משמעותית.

יש לציין כי בהסדר זה גם העובד מפריש מהנטו שלו במקביל כל חודש 2.5% משכרו לטובת אותה קרן.

יש עובדים שנרתעים מכך ששכר הנטו שלהם נפגע מההפרשה הזו ברמה החודשית, אבל הדגש הוא בהסתכלות לטווח ארוך מדובר פה על תכנית חיסכון מצוינת לא נושאת מס שמרבית ההפרשה מבוצעת ע"י המעסיק.

בדיוני שכר עובדים יכולים לבחור בתוספת שכר של 7.5% לברוטו שלהם ולא לקרן השתלמות. וכך לראות את הכסף ברמה החודשית אולם הם מחויבים בתשלומי מיסים עליו.

המדינה רוצה לעודד עובדים לחסוך כסף ולכן גם המעסיק וגם העובד נהנים בתרחיש זה מהקלות מס משמעותיות.

הריון וחופשת לידה

תנאי תעסוקה עבור הורים לעתיד (אימהות ואבות) מהווים נושא שנוי במחלוקת בשנים האחרונות. על פי החוק, על המעסיקים נאסר לשאול בנוגע לסטטוס המשפחתי, הנוכחי או העתידי, של האישה, בנוגע למספר הילדים או תכנונים להרחבת המשפחה בעת ריאיון העבודה וכן לאורך תקופת ההעסקה. כמו כן נאסר לפטר עובדת בהיריון, במהלך חופשת הלידה ובמשך החודשים הראשונים שלאחר החזרה לעבודה. חופשת הלידה המותרת על פי חוק היא 26 שבועות – כאשר במשך שלושה חודשים מקבלת היולדת דמי הלידה מהביטוח הלאומי, ובאפשרותה להמשיך את החופשה על חשבונה למשך שלושה חודשים נוספים. המעסיק אינו משלם שכר ליולדת, אך היא מקבלת דמי לידה בהתאם לצבירת התשלומים שלה (לפחות שנה) מביטוח לאומי .

מבחינת המעסיק, היולדת שומרת את הוותק ואת הזכויות הסוציאליות שלה, כלומר היא אינה מאבדת חלק מתקופת העבודה בכל הנוגע לצבירה פנסיונית וההתקדמות בנושא השכר על בסיס ותק. החוק בישראל מאפשר גם לגברים לנצל חלק מחופשת הלידה של האישה, כך שכל הכללים בנושא חלים גם על עובד שיוצא לחופשת לידה במקום בת זוגתו.

צבירת ימי חופשה

על פי החוק בישראל, ימי חופשה מצטברים בבסיס של 12 ימי חופשה לשנה בוותק של 1-5 שנים, 14 ימים בוותק של 6 שנים, 15 ימים בוותק של 7 שנים ולאחר מכן – תוספת של יום לכל שנה עד לחופש מרבי של 20 יום עבור עובדי בעלי ותק של 14 שנים ומעלה. מדובר בימי חופשה נטו, שאינם כוללים ימי מנוחה שבועיים.

ימי מחלה

על פי חוקי חופשת מחלה המקובלים, עובד צובר זכאות של 1.5 ימי מחלה עבור כל חודש עבודה. היעדרות בשל מחלה גורעת מהעובד ימי מחלה מתוך הזכאות כבר מהיום הראשון למחלה. אולם התשלום מתקבל החל מהיום השני בשיעור של 50% מהכנסתו היומית. היום השלישי מחושב באופן זהה, והחל מהיום הרביעי- זכאי העובד לשכר יומי מלא. על מנת לנצל את הזכאות על העובד להציג מסמכים רפואיים בהתאם. חשוב לציין כי ימים אלה אינם ניתנים לפדיון תמורת תשלום בשום שלב.

ראוי לציין כי כאשר מחלות מסוימות נגרמות בשל סביבת העבודה וניתן להוכיח זאת (בעזרת סיוע משפטי ו/או חוות דעת רפואית), ניתן לזכות בפיצויים מהביטוח הפרטי או הביטוח הלאומי. הוכחה זו אינה קלה ומתאפשרת לרוב במקרים של מחלות קשות וכרוניות. היעדרות מהעבודה בשל מחלות עונתיות אמורה להיות מגובה באמצעות מכסת ימי המחלה הנצברים מדי חודש. כמו גם, היעדרויות בשל מחלות של הילדים או קרובים סיעודיים התלויים בעובד נכללות אף הן ומעניקות זכויות לימי מחלה נוספים.

כתיבת תגובה