זכויות עובדים – מתי וכיצד כדאי לבקש העלאה או בונוס?

רמת ההשתכרות של העובדים תלויה בהיקף התשלומים שהם מקבלים, החיסכון הפנסיוני, לצד הטבות שכר נוספות, התלויות במדיניותו של המעסיק. חוק התעסוקה כולל סעיפים מפורטים הקובעים את רמת ההשתכרות המינימלית, אך קיימות גם דקויות ספציפיות המעוגנות בהסכמים אישיים או קיבוציים.

העלאת שכר המינימום בישראל

בסוף 2017 אישרה הכנסת העלאה של שכר המינימום ל-5,300 שקלים בחודש (השכר השעתי עומד על 28.49 שקלים), המשולמת החל מינואר 2018. מדובר במהלך משמעותי עבור עובדים ומעסיקים, והשפעתו ניכרת בעיקר במקומות תעסוקה שנשענו על כוח עבודה זול יחסית. מבחינת המעסיקים מדובר בהכבדה כספית העלולה לפגוע בעובדים בשל קיצוץ בתקנים.

בנוסף, קיצור שבוע העבודה בישראל משפיע גם הוא, לפחות תיאורטית, על העלייה בשכר השעתי. כלומר, הירידה בשעות העבודה, מ-186 שעות חודשיות ל-182 בלבד, מובילה לעלייה של השכר השעתי ל-29.12 שקלים.

קיימים הבדלים משמעותיים בשכר בין מגוון העובדים בתחום, המושפעים מהכשרתם ומהשתייכותם לאיגודים שונים. בנוסף, במרפאות יימצאו גם בעלי תפקידים שאינם דורשים הכשרה (כגון מנהלות אדמיניסטרטיביות), ובמקרים אלה השכר תלוי בהסדרים האישיים מול המעסיק, נושאי היצע וביקוש וכו'.

הבדלים נוספים עולים מבחירת מקום העבודה – קופות חולים או מוסדות פרטיים. פעמים רבות שכר המינימום של קופות החולים הינו נמוך יותר, אך מעניק יציבות לטווח הארוך וכולל גם תנאים סוציאליים גבוהים יותר, אפשרות להשתייך לאיגוד וקבלת תנאים של הסכמים קיבוציים (המהווים הגנה נוספת על זכויות העובדים).

עיגון העלאות שכר בחוזה ההעסקה

המעסיק לא בהכרח ירצה להתחייב להעלאה בשכר בעת הקבלה לעבודה, אך בהחלט אפשרי, וגם מן הראוי, להניח קווים מנחים לפני תחילת תקופת ההעסקה. בתחומים הדורשים תפעול של ציוד רפואי, מקובל לדרוש העלאת שכר לאחר מכסה מסוימת של שעות תפעול. ההנחה הרווחת היא שככל שתקופת הוותק ארוכה יותר, הולכת ועולה רמת ההתמקצעות המשפיעה על עלייה באיכות העבודה ובטיחותה, ופועל יוצא – בהפחתה בחוסר שביעות רצון של הלקוחות והמטופלים.

במוסדות פרטיים ניתן לדון על העלאת שכר לאור עלייה בפעילות הקליניקה, מכיוון שהגדלת נפח העבודה באותה יחידת זמן מניבה רווחים נוספים. בעבודה בארגונים גדולים, כגון קופות החולים ורשתות של מרפאות שונות, תנאי ההעסקה נתונים למשא ומתן הן ברמה האישית והן באופן קולקטיבי מול הסתדרות העובדים.

כך בודקים את זכויות העלאת השכר באופן יעיל

שכר כאמור הינו תחום אינטגרלי הכולל בתוכו מרכיבים רבים. לרוב הסכום הנקוב בתור השכר החודש/היומי/השעתי הוא ברוטו – ויש לקזז ממנו הפקדות שונות למס בריאות וביטוח לאומי, מס הכנסה, חיסכון פנסיוני וכו'. לצד זאת ישנם גם מרכיבי שכר שאינם ממוסים, כגון בונוסים, חופשות, דמי הבראה, משכורת 13 והטבות שונות. כמו כן, יש גם לבדוק את נקודות הזכות במס הכנסה בנוגע למצב משפחתי, גיל, מין ועוד. במקרים מסוימים, מומלץ להיוועץ ביועץ מס או בחשב השכר במקום העבודה או הסתדרות העובדים.

מתי ראוי לבקש העלאת שכר?

מעבר למילוי החוקים הבסיסיים בדבר שכר המינימום, שכר שעות נוספות וזכויות סוציאליות – העלאות השכר הנוספות תלויות במידה רבה ביכולות המקצועיות הספציפיות של כל עובד, האיכויות והכישורים שהוא מביא למשרה. כדאי למצוא שפה משותפת עם המעסיק, על מנת לקבל את המידע המקיף לגבי מצב בית העסק והיכולת הריאלית שלו להעניק תמורה נוספת.  

בונוסים או העלאת שכר?

במקרים מסוימים ניתן לקבוע הסדר עם המעסיק להענקת תוספות תשלום עבור ביצוע מכסה מסוימת של מטלות. יתרונה הגדול של קבלת בונוסים הוא שהם לא כפופים למיסוי. החיסרון העיקרי הוא שהמעסיק אינו משלם תנאים סוציאליים עבורם, ולכן הם יגרעו מסכום קצבת הפנסיה בבוא העת. בשל שיקולים אלו, יש לחתור לקבלת העלאה בתשלום הבסיס, כלומר ברכיב שמתבטא גם בתנאים סוציאליים ולאו דווקא בתשלומים חד-פעמיים ולא מחייבים, גבוהים ככל שיהיו.

קרן השתלמות

קרן השתלמות מהווה מעין אפיק חיסכון לטווח בינוני עבור העובד. מדובר בסכומי כסף שמפריש המעסיק מדי חודש לקופה חיצונית, וכעבור 6 שנים יכול העובד למשוך אותם. כספים אלה פטורים ממס הכנסה, והמדינה אינה מטילה אף מגבלה לגביי אופן השימוש בהם.